יש לי ילד בן 14 ,המריבות איתו הן על בסיס יומי הוא ילד טוב בבה"ס ומסתובב עם ילדים טובים, מכל מורה או הורה רק מחמאות , איתנו (ההורים ושתי אחיותיו) הוא במרירות מתמדת כבר זמן מה ולעיתים אף עונה בחוצפה יוצאת דופן. האם העניין מצריך טיפול הוא שזהוא משבר גיל ההתבגרות???
שלום סיגל גיל העשרה אינו פשוט להורים ולמתבגרים. הויכוחים וההתרחקות מההורים אופיינית. אך כל דבר במידה ואם הויכוחים וההתחצפויות מפריעים למהלך חיים תקינים בבית ואינם מאפשרים תיפקוד נעים לכולם אני חושב שכדאי לשקול לפנות לטיפול שיעזור לכולכם להתמודד עם המצב.
בתי אשר בכיתה ז' ניתקה מגע כמעט מכל חברותיה , מן הסתם לאחר שלא משכילה להבין שילא תוכל להיות במרכז החבורה תמיד. מצאה פגם בכל אחת ואחת כך שבעצם די בודדה בכיתתה ובבית הספר. פיתחה פחדים וחרדות ודעתנות קשה (אם כי תמיד היתה דעתנית). מילדה אשר היתה מרכז של עשרות חברות נשארה די בודדה . פיתחה חרדות בנושאי דת (אנו חילונים לחלוטין...) ומתקשה אף להיכנס הביתה לבד לאחר יום הלימודים . מסרבת בכל תוקף לפנות עימנו ל"חיזוק" פסיכולוגי. יש לציין כי הנ"ל התפתחה בשנה האחרונה גם גופנית (מחזור וכו') . לאחרונה יורדת אף בלימודיה (אם כי עדיין לא באופן קיצוני) . מה עושים?
מזה 4 שנים אני סובלת ממחלת הבולמיה. תדירות התופעה הינה משתנה. ישנם תקופות שזה קורה על בסיס יומי וישנם תקופות שזה לא קורה כלל. כבר 3 חודשים הצלחתי להתמודד ברציפות ללא הקאות. לפני שבועיים זה שוב חזר ואני מוצאת עצמי במעגל ללא מוצא, חסרת אונים וכל יום מחדש מנסה לצאת מזה אך ללא הצלחה. כמו שאני מכירה עצמי אני יודעת שזו תקופה, השאלה היא די טריויאלית אך עדיין בוחרת אני לשאול, האם כדאי להתחיל טיפול? ואם כן מה התהליך?
אני חושב שכדאי להסתייע במרכזים אשר מתמחים בהפרעות אכילה וכדאי להתחיל זאת מהר ככל האפשר. בולימיה חוץ מהנזק הנפשי פוגעת במספר רב של מערכות פיסיות וגורמת לנזק בלתי הפיך. טיפול משפחתי הוכח כיעיל מאוד בהפרעות אכילה ואם הוא רלוונטי את יכולה לפנות מכון.
מכיוון שאין מספיק אינפורמציה אענה בקצרה- אני חושב שצריך להבין מדוע אינכם מגיעים להסכמה כאלמנט בתוך מערכת היחסים בינכם. מהי מידת הההקשבה וההיענות ההדדית לצרכים של האחר?? ואיך הגעתם למצב של חוסר יכולת להתגמש זה כלפי זו? אחת הדרכים לעבור את המכשול היא טיפול זוגי שייתן מענה לכל השאלות הנל ולשאלה שלכם.
בני רגיש מאוד קשור אליי בוכה מכל דבר, אתמול שמע תשיר ליום המשפחה בואי אמא ופשוט לא הפסיק לבכות. לא מעוניין ללכת ביום שישי הקרוב ליום המשפחה בגןלדעתי מתרגש או פשוט מפחד מההמולה בגן ושיבדקו אותו בזמן המופע[. מה עושים איך פותרים את בעיית הרגישות הזאת וחוסר הביטחון.
שלומית יקרה, ישנן דרכים לתעל את הכעס, אנחנו מלמדים טכניקות של זיהוי הכעס טרם ביטויו בהבטים שונים : רגשיים (לכל אחד מאיתנו יש רפרטואר רגשות אינדיבידואלי אליהם הוא מגיב בכעס) גופניים וקוגניטיביים. הזוגיות הינה כר כעס רחב. למקומות המתסכלים שם יש חשיבות רבה לזיהוי מקורות לצמיחה זוגית, לכן יש לכעס תפקיד חשוב. אין לדכא אותו, להפך - יש לבטאו, אבל באופן שבו את משאירה אפיקי תקשורת פתוחים להמשך צמיחה זוגית ואישית, שכן את בודאי מזהה שאופן הביטוי שלך כיום מעורר בעיקר תסכולים הדדיים, ומעגל תגובות ידוע מראש. בהצלחה. יעל
אני גרוש ואב ל 3 ילדים. אני מעוניין לדעת האם ניתן לפנות לטיפול משפחתי קצר מועד ללא ידיעת האם מאחר והיא מתנגדת לכל סוג של טיפול ואילו אני (לאחר ייעוץ מקצועי) בטוח כי טיפול כזה חיוני לילדיי.
שלום גיא אין אפשרות לטפל בילדים ללא הסכמה חתומה משני ההורים, על אף צורך. פגישה איתך במכון יכולה לעזור להבין את האפשרויות להביא להסכמה וגישור על הפערים הקיימים בינך ובין אישתך לגבי הטיפול. נעם ישראלי מכון שינוי
אנו נשואים 33 שנים. לפני כחודשיים גיליתי שבעלי מתקשר עם חברה מהעבר הרחוק-הוא טוען שזה קשר ידידותי- מאז אנחנו במשבר ומטופלים אצל פסיכולוגית בשיטה ימאגו -האם הטיפול הזה מתאים למקרה כזה לאחר שאני מלאה טינה כלפיו?.אני גם מטופלת אצל פסיכיאטר בגלל דיכאון שהמשבר הזה הביא אותי
לנורית שלום ! אני מטפלת זוגית המומחית בשיטת האימאגו במכון שינוי. לשאלתך- את מלאת טינה כלפי בעלך כי את כואבת את הקשר שלו עם ידידה מהעבר ואת אינך מבינה מדוע הוא זקוק לקשר עם אשה אחרת גם אם הקשר הוא "ידידותי" בלבד. אני מאמינה שכל משבר אמור ביסודו להביא אתכם לצמיחה ביחד ולהבנה טובה למה אתם זקוקים אחד מהשני שהזוגיות שלכם כיום לא נותנת מענה. בשיטת האימאגו אתם יכולים באופן טוב לקבל כלים כדי להבין זה את זה ואת קשייכם בצורה ייחודית- ככה שאת מבינה מה קורה כרגע לבעלך והוא יכול ללמוד להכיל את הכאב וחוסר האמון שהוא גורם לך כשפותח את האינטימיות שלכם ולו הרגשית בלבד לאשה אחרת. כשהוא ילמד להכיל את הכאב שלך דרך הדיאלוג, את לא תצטרכי להישאר זועמת עליו וכלי הדיאלוג יעזור לך לדבר אליו מבלי לזעום ולכעוס. זעם הוא אכן כאב, אך הוא
ניתן ללמוד אצלנו לימודי טיפול בשיטת אימאגו. אורית אדמון-שיפר וליאורה גרינהאוס מוסמכות להכשיר מטפלים בשיטת אימאגו. הקורסים יחלו בקרוב וניתן לקבל פרטים על עלויות ותאריכים בטלפון 099551973
אני שוקלת לעזוב את החבר שלי בגלל זה אבל לא נעיזה לדבר על זה איתו. לא נראה לי שזה הדדי הוא מתיחס אלי כמו אל ילדה. הוא מבוגר ממני בהרבה ואני יודעת שיש לו אשה וילדים.אני חושבת שהכי טוב שאעזוב אותו אבל לא מצליחה
אני חושב שכדאי שתדברי על הדברים עם הפסיכולוג שלך בכדי שהוא יידע מדוע את שוקלת לעזוב את הטיפול. התאהבות היא תגובה אנושית אשר צריך לברר אותה כחלק מהתהליך הטיפולי בתור ענין שקשור למערכת היחסים. כך תוכלי להבין אולי את מערכת היחסים עם החבר וכיצד כשאת במערכת יחסים אחת יש לך מקום לשניה. כיצד הצלחת למצוא אובייקט אחר למערכת יחסים על אף התהוות מערכת שכזו הוא לא סביר. אם תפני למטפל הוא יוכל לברר איתך את כל הדברים האילו תוך קישור אפשרי לאספקטים אחרים של הטיפול שלך.
שלום עינת,חרדת בית ספר (SCHOOL PHOBIA)יכולה להיווצר בעקבות חוויה לא נעימה במסגרת הלימודית, חרדה מבחינות או חרדה מפני פרידה מההורים.(לכל אחת מהסיבות האפשריות יש טיפול שונה).יש לשאוף לחזרה לתפקוד מהר ככל שניתן. הטיפול הוא על ידי חשיפה הדרגתית ושמירה על הרצף. יש לעזור לילד לחזור בהדרגתיות לבית הספר ולו רק לשעה אחת, וכך בהדרגה לעוד שעה וכך הלאה. מומלץ שיועצת בית הספר תלווה אותו במהלך שהייתו בבית הספר.חשוב להמשיך עד עד שתוחזר לילדך תחושת השייכות לבית הספר.מומלץ שאתם ההורים תנקטו בגישה אחידה וחד משמעית שהוא חייב לחזור לבית הספר ובמקביל לעזור לו עם הפחדים שהביאו אותו להימנעות מללכת לבית הספר.חצי שנה זה הרבה מאד זמן.מומלץ מאד להתחיל לטפל בהקדם.אם לא תחול התקדמות , כדאי לפנות לגורם מקצועי. בהצלחה, ליה
האם עשויה להיות תועלת לטיפול (בהקשר זוגי אך גם במערכות יחסים אחרות כגון עם ילדים, הורים, חברים, עמיתים וכו') כשמדובר על אדם שההתנהגות (הנפסדת, בלשון המעטה) שלו ביחסים שבין אדם לחברו היא תוצאה של אופי מחורבן (הוא מודע לזה ומודה בזה)?
לא ברור לי מה זה אופי מחורבן והתנהגות נפסדת. טיפול יכול להיות יעיל ומקדם כל אדם שרוצה לעשות שינוי בחייו ונכנס לתהליך מבחירה תוך שהוא פעיל ולוקח אחריות למצוא את השינוי. השינוי יכול היות בכל אחד התחומי החיים ומערכות היחסים אשר מקיפות את האדם. הגישה שלנו במכון היא הסתכלות על מכלול התיפקוד ומערכות היחסים של האדם תוך מתן דגש על הסתכלות רחבה.השינוי הנובע בטיפול יכול להיות באופיו של האדם ומן הסתם ישנה את מערכות היחסים שבהם הוא נמצא.
האם לשלוח ילד - בגיל 5 לגן חובה דתי שמורכב משני ילדים של גן חובה והשאר 5 תת חובה עם הכנה טובה לכתה א' ועם הרבה דת. או לגן חובה רגיל שמורכב מ - 30 ילדים שמיתוכם 18 בגן חובה והשאר תת חובה האם ילד בגן רגיל יכול לקבל הכנה טובה לכיתה א'.
שלום אתי זכורים ומטופלים אצלנו מקרים רבים של זוגות אחרי גירושין אשר חוזרים לגור ביחד. הרקע של בגידה מוביל לעיתים קרובות לגירושין בלי שבני הזוג יחשבו שניתן לעבד את את החויה הקשה ולהמשיך את הזוגיות. לכן לעיתים קרובות יש בזוגיות הרבה למרות הבגידה ולאחר מכן עשוי להווצר מצב של קירבה. זה לא נשמע טיפשי מהניסיון שלנו.
לילה טוב שרון לצערי אין עדיין תאריכים סופיים של הסדנא להתמודדות עם כעסים. אני מאמין שעד אמצע שבוע הבא יהיו תאריכים סופיים. בקשר למפגשים אישיים ניתן לפנות למכון בכדי לקבוע פגישה אישית עם אחד מחברי הצוות ולדון עימו בבעיה ובדרכים לפתרונה. הדבר נכון לבעיה אישית זוגית או משפחתית, הטלפון לקביעת פגישה עם מטפל הוא 099551973 בהצלחה.
שלום אמיר, אבחון רב תחומי הנקרא גם אבחון פסיכודידקטי מורכב מאבחון פסיכולוגי ומאבחון דידקטי. האבחון הפסיכולוגי נועד להעריך את תחומי החוזק והחולשה בתחומים השכליים, הרגשיים וההתנהגותיים. האבחון הדידקטי עוסק ספציפית במיפוי הקשיים והכשרים (החוזקות) בלמידה ובודק מיומנויות למידה: קריאה, כתיבה, הבעה בעל פה ובכתכ וחשבון. כמו כן נבדקים כישורי למידה כמו תפיסה וזכרון. מטרת האבחון המשולב היא לאבחן או לשלול לקויות למידה ולהמליץ על דרכי למידה ודרכי הבחנות תואמות לנבדק. בנוסף תיתכנה המלצות כמו טיפול פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק וכד', בהתאם לקשיים שאובחנו. האבחון מיועד לתלמידים, לסטודנטים שהשגיהם הלימודיים נמוכים מהפוטנציאל הנראה שלהם והוא נערך על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה. בהצלחה !
היחסים שלי עם חמתי קשים והיא מתערבת בכל מה שקשור לגידול הילדים. אני מרגישה שהיא לא אוהבת אותי ונותנת לי כל הזמן הרגשה שאני אמא גרועה. בעלי מנסה לרצות את כולם אך תוך כך מצפה שרק אני אהיה סלחנית ונחמדה. הוא מתעלם מהרגישות והקושי שלי, מה עושים??
בשנתיים האחרונות הקשר שלנו עם בננו המתבגר בן ה16 הולך ומתנתק. הוא מסוגר כלפינו ולא אומר לנו מה עובר עליו. ניסינו מספר דרכים להגיע אליו שעלו בתוהו. עיקר התקשורת היא בצעקות וריבים איתנו והאחים הקטנים. כיצד ניתן להביאו לטיפול?
שלום מנחם, אכן בגיל ההתבגרות נערים ונערות רבים נוטים להסתגר בפני המבוגרים בכלל ובפני הוריהם בפרט ומפנים את מרבית התעניינותם כלפי חבריהם.יחד עם זאת ייתכן שתגובותיו (הסתגרות וצעקות) מעידות על קושי או מצוקה. ניתן להציע לו ללכת לטיפול משפחתי(כל בני המשפחה) על מנת שתוכלו להבין אותו טוב יותר ושתהיה אוירה נעימה בבית. אם הוא יסרב, תגיע עם בת זוגתך לטיפול או הדרכה הורית. לעיתים קרובות חל שינוי משמעותי בבית כשההורים מקבלים עזרה מקצועית ולכך יש השפעה על שאר בני המשפחה.
גרושין אינם פרידה וניתוק אלא פרידה של בני הזוג המחליטים לסיים את חי הזוגיות שלהם,השותפות ביניהם נמשכת כהורים.לעיתים קרובות הבנה זו אינה קיימת וחשוב ביותר לבסס הבנה זו,שתקבע את המשך היחסים המשפחתיים בעתיד .הנושאים עליהם יש לדון לקראתי שינוי אופן ההתקשרות ביניהם הינם רבים ושונים:באיזה אופן הכי נכון להם להודיע על הפרידה?למי עליהם להודיע?האם להודיע יחד או לחוד?מה יהיו ההסדרים בין ההורים? צריך לברר איך הילדים חוים את מה שקורה בבית ולהבהיר את המסר שההחלטה היא של ההורים שאינה נובעת מהם. כל זה נועד להמשיך בצורה הטובה ביותר את השותפות ההורית שלעולם תתקיים.
טיפול זוגי משולב בטיפול מיני עשוי לעזור לפתור בעיות שקשה לדבר עליהם. לעיתים בעיות מיניות יוצרות תיסכול וכעסים במערכת הזוגית אשר מקשים על פתרון הבעיה. בטיפול זוגי ניתן להתמודד עם הבעיה המינית וההשלכה שלה על מערכת היחסים.
